קול המרצים
מומחה ומרצה לתזונה נכונה ופעילות גופנית
תחומי התמחות:
כלכלה וניהול, בריאות
שפות:
עברית, אנגלית
דירוג: 0.0
(0 מדרגים)
עברית, אנגלית
(0 מדרגים)
בעל תואר B.Sc. בתזונה מאוניברסיטת אורגון בארה"ב.
בעל תואר מוסמך במדעי הבריאות M.Med.Sc. מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
העלה את נושא התזונה לספורטאים על שולחן הספורט במדינה והפך אותו למכשיר עזר לקידום ביצועי הספורטאים במדינה, לפני 26 שנה.
במשך 18 שנים שימש כתזונאי לספורטאים במכון וינגייט במחלקה לרפואת ספורט, ויעץ תזונה לספורטאי ההישג של המדינה (יעל ארד, אורן סמדג'ה, גל פרידמן ועוד). לימד בבית הספר למאמנים ובבית הספר לספורתרפיה (לשעבר ביה"ס לפיסיותרפיה) במכון וינגייט.
הוגה ומפתח רעיון תכנית ההרזיה במכון וינגייט. ייסד את התכנית תוך כדי פיתוח כל ההיבטים עד להפעלת מימוש הרעיון כסדנה מובילה בה שימש כמנהלה המקצועי עד אמצע 2003.
משנת 2003 פיתח ומוביל תוכנית עצמאית הקרויה "דרך הכושר", המופעלת ומועברת בהדר יוסף ת"א.
בשנים 1997-1998 קידם את התפיסה של תזונה נכונה, פעילות גופנית ובריאות בספא של אחוזת הבריאות ביערות הכרמל. מעורבותו באה לידי ביטוי בהדרכת הצוות, הרצאות, כתיבת חומר, קידום מכירות והטמעת התפיסה בקרב שכבת המנהלים, המדריכים ואורחי האחוזה.
מזה 26 שנים, מרצה יאיר בכל רחבי הארץ בבתי ספר, באגודות ספורט, בחדרי כושר, במתנ"סים במקומות עבודה ובישובים על הנושא "תזונה נכונה, פעילת גופנית ובריאות והקשר ביניהן" תוך התייחסות נפרדת לקבוצות האוכלוסייה השונות ולצרכיהן.
מעביר סדנאות בחברות וגופים עסקיים מובילים במשק, וסדנאות לתזונה נכונה ופעילות גופנית ברחבי הארץ, בין השאר בשער הנגב לתושבי ישובי עוטף עזה, בעמק הירדן, בבקעת בית-שאן, בערבה ועוד.
לפני שלוש שנים יצא לאור ספרו "דרך הכושר לחיים" אודות "תזונה נכונה לפעילות גופנית, ספורט והרזיה", המביא את תורתו במסגרת ה"אני מאמין". הספר יצא לאור בהוצאת כנרת.
החזון שלי הוא, שבעתיד יהוו התזונה - הנכונה והפעילות-הגופנית אלטרנטיבה רפואית לטיפול במחלות הנלוות להשמנה.
משהו משהו
בהרצאת הדגל מציג יאיר את הקשר ההדדי בין התזונה הנכונה, הפעילות הגופנית והבריאות תוך התייחסות להשמנה, לסוכרת, ליתר לחץ-דם, לרמות שומנים וטריגליצרידים גבוהים בדם, תוך התייחסות לגילאים השונים החל בגיל הינקות, דרך גיל הילדות וגיל הנעורים, השרות בצבא הסדיר ובקבע, דרך גיל הבגרות וגיל הביניים ועד הגיל השלישי ומעבר לגיל השמונים. מהרצאת הדגל, יוצא יאיר למגוון רחב מאד של הרצאות העוסקות בנושאים כמו: מקורות האנרגיה באוכל, אגירת אנרגיה בגוף והוצאתה בפעילות גופנית; על אבות המזון השונים והשפעתם על בריאותנו; על הסכנה שבדיאטות; על גורמי הסיכון השונים (סוכרת, יתר לחץ-דם, מחלות כלי הדם, כוסטרול ושומנים גבוהים בדם), הנובעים מהשמנה ומכושר גופני ירוד ועל הדרכים לטיפול ולשיפור תמונת הדם בעזרת התזונה הנכונה והפעילות הגופנית; על החשיבות בעבודה בבקרה על הדופק בהתאמה למטרות השונות.
בהרצאת הדגל מציג יאיר את הקשר ההדדי בין התזונה הנכונה, הפעילות הגופנית והבריאות תוך התייחסות להשמנה, לסוכרת, ליתר לחץ-דם, לרמות שומנים וטריגליצרידים גבוהים בדם, תוך התייחסות לגילאים השונים החל בגיל הינקות, דרך גיל הילדות וגיל הנעורים, השרות בצבא הסדיר ובקבע, דרך גיל הבגרות וגיל הביניים ועד הגיל השלישי ומעבר לגיל השמונים. מהרצאת הדגל, יוצא יאיר למגוון רחב מאד של הרצאות העוסקות בנושאים כמו: מקורות האנרגיה באוכל, אגירת אנרגיה בגוף והוצאתה בפעילות גופנית; על אבות המזון השונים והשפעתם על בריאותנו; על הסכנה שבדיאטות; על גורמי הסיכון השונים (סוכרת, יתר לחץ-דם, מחלות כלי הדם, כוסטרול ושומנים גבוהים בדם), הנובעים מהשמנה ומכושר גופני ירוד ועל הדרכים לטיפול ולשיפור תמונת הדם בעזרת התזונה הנכונה והפעילות הגופנית; על החשיבות בעבודה בבקרה על הדופק בהתאמה למטרות השונות.
בהרצאת הדגל מציג יאיר את הקשר ההדדי בין התזונה הנכונה, הפעילות הגופנית והבריאות תוך התייחסות להשמנה, לסוכרת, ליתר לחץ-דם, לרמות שומנים וטריגליצרידים גבוהים בדם, תוך התייחסות לגילאים השונים החל בגיל הינקות, דרך גיל הילדות וגיל הנעורים, השרות בצבא הסדיר ובקבע, דרך גיל הבגרות וגיל הביניים ועד הגיל השלישי ומעבר לגיל השמונים. מהרצאת הדגל, יוצא יאיר למגוון רחב מאד של הרצאות העוסקות בנושאים כמו: מקורות האנרגיה באוכל, אגירת אנרגיה בגוף והוצאתה בפעילות גופנית; על אבות המזון השונים והשפעתם על בריאותנו; על הסכנה שבדיאטות; על גורמי הסיכון השונים (סוכרת, יתר לחץ-דם, מחלות כלי הדם, כולסטרול ושומנים גבוהים בדם), הנובעים מהשמנה ומכושר גופני ירוד ועל הדרכים לטיפול ולשיפור תמונת הדם בעזרת התזונה הנכונה והפעילות הגופנית; על החשיבות בעבודה בבקרה על הדופק בהתאמה למטרות השונות.
חשיבה יצירתית - טכניקת הויתורבדרך כלל הנטייה הטבעית שלנו היא לקחת. אנחנו רוצים לקחת לעצמנו הצלחה, עושר, זוגיות טובה ומה לא...אבל מה יקרה אם ננסה לתת או להפסיק לקחת? כולנו גם יודעים שכדי להצליח אנו צריכים להשקיע מאמץ. אם אנו רוצים רעיון חדש/ זוגיות חדשה או הצלחה כלכלית בעבודה? אין ספק שעלינו לעשות מעשים, וכבר כתבתי בעבר על חשיבות העשייה. עלינו כל הזמן לבחון כיוונים חדשים ודרכים נוספות כדי להגיע להצלחה מקסימאלית, אך יחד עם זאת, בשלב מסוים, עלינו לזכור לעשות LET GO, כלומר לעשות הפסקה מכל חשיבה ועשייה בתחום המסוים בו השקענו מאמץ. אופן פרדוכסלי דווקא השימוש בהפסקה עשוי להביא אותנו לפתרון יצירתי ולהצלחה המיוחלת. תת-המודע שלנו זקוק להפסקה כדי "לנקות" את החשיבה המודעת והעמוסה בפרטים. גם כשאנו ישנים או עוסקים בפעילות שונה, הרי שתת- המודע שלנו ימשיך "לעבוד" ולחשוב בשבילנו, ולמרבה הפלא יתכן שהפתרון או ההצלחה המיוחלת יופיעו במקום הכי לא צפוי ובזמן הכי לא נוח...אבל ההצלחה לבסוף תגיע.אלברט איינשטיין למשל סיפר כי את ההמצאות הגדולות שלו הוא המציא בזמן שהיה מתגלח..., ואילו הסופרת אגאתה כריסטי סיפרה כי את העלילות לספריה המצוינים היא הייתה ממציאה דווקא תוך כדי שטיפת כלים...גם ממציא הדפוס יוהנס גוטנברג ניסה לחשוב על דרכים רבות כדי למצוא תשובה לשאלה כיצד ניתן להפעיל מספיק לחץ כדי להדפיס עמוד שלם בבת-אחת ובמהירות? התשובה הגיעה רק לאחר שנטל הפסקה ממשימתו, וביקר בפסטיבל בציר היין. שם הוא הבחין במכבש ששימש לסחיטת המיץ מהענבים וזה כבר נתן לו את הרעיון ואת התשובה. מזלו של גוטנברג שיחק לו. "במקרה" הוא ביקר בפסטיבל היין, ו"במקרה" הוא הבחין במכבש. האומנם מדובר במקריות או שאולי מדובר בתהליך יצירתי מכוון? אני סבור שלא מדובר במקריות אלא בתהליך מסודר של פריצת דרך מחשבתית. כדי לשפר את היצירתיות שלנו וגם את מזלנו הטוב עלינו "לפתוח חסימות" ולעשות LET GO דווקא בזמן שזה קשה או בזמן שאנו להוטים להמשיך באותו אופן שאנו רגילים לחשוב או לעשות. לעשות הפסקה לאחר עבודה אינטנסיבית (ההיגיון שלנו עשוי לשאול: אם לא נעבוד כיצד נוכל להרוויח?), לעשות הפסקה זמנית מחיפוש אובססיבי אחרי בן זוג ...וכדומה. זכרו: בהתחלה יש להשקיע מאמץ, אך בשלב מסוים מומלץ לעשות "LET GO", כלומר להפסיק לחשוב על כך. לוותר. להרפות. לשחרר. אופטימיות, סבלנות וגם ודאות כי ההצלחה תגיע הם בהחלט מרכיבים חשובים נוספים. אמונה וודאות כי האדם יצליח להתגבר על הקושי הם בעצם המפתח לכך שהדבר אכן יקרה. אם לאדם יש חוסר ודאות והוא מלא בספקות, מה הסיכוי שהוא יצליח? התשובה: סיכוי קלוש. לעומתו, אדם שמאמין ויודע בביטחון ובוודאות כי הקושי והחוסר שהוא כרגע חווה הם רק עניין זמני וחולף, והוא אופטימי ומאמין שתגיע תקופה טובה יותר, כי אז סיכוייו להצליח הם גדולים, והוא אכן מצליח להתגבר ולהגיע לתקופה טובה יותר. באופן מפתיע דווקא פעולה של עצירה, שמיטה, ויתור וכדומה ? היא זו שתגרום להצלחה ולמציאת הפתרון המיוחל. לפעמים רעיון טוב או פתרון מעניין עולים במוחנו דווקא לאחר שהפסקנו לחשוב עליו ועסקנו בכלל במשהו אחר (פעילות ספורטיבית/מקלחת/צפייה בסרט). פעולת ההפסקה או הויתור היא פעולה שנוגדת את הטבע האנושי ולפעמים גם את ההיגיון האנושי, אך היא צופנת בתוכה חוכמה גדולה. אם תוותר על חלק מכספך לטובת הזולת - בסופו של דבר תקבל יותר. אם תשמוט את הגאווה שלך... אם תשמוט הרגלים מסוימים...אם תשמוט לרגע את התגובות האוטומטיות / צורת החשיבה / הרגלי העבודה ועוד... מומלץ להשתמש ב"טכניקת הויתור" גם כדי להגיע להצלחות יצירתיות. המצאות רבות הומצאו כתוצאה משימוש בטכניקה זו. כך למשל הומצא השלט לטלוויזיה (השאלה שנשאלה הייתה: אולי "נוותר" על הכפתורים בטלוויזיה?) חברת ויזה כ.א.ל שאלה: אולי אפשר "לוותר" על צבירת הנקודות בכרטיס האשראי?. בלונדון יש מסעדה בה אתה יכול לאכול כפי יכולתך וגם לשלם כפי רצונך - כלומר בעלי המסעדה "ויתרו" על מנה קבועה והם גם "ויתרו" על תעריף קבוע ? אבל כאמור לפעמים דווקא מתוך "הויתור" נוצרות הצלחות גדולות. טכניקת הויתור יוצרת הדמיה של קושי משום שברגע שויתרנו על מרכיב חשוב במערכת ? באותו הרגע נוצר קושי, אולם כבר כתבתי בעבר כי למעשה בכל קושי מסתתרת הזדמנות לשינוי יצירתי מוצלח יותר עבורנו. נסו גם אתם להשתעשע במחשבה מה יקרה אם "נוותר" על מרכיב חשוב בחיינו האישיים (אפילו כזה שאנו בטוחים שאי אפשר להסתדר בלעדיו). מה יקרה למשל אם נוותר על המכשיר הנייד שלנו ? על הטלביזיה? על העיתון ? על דברים אחרים "חשובים" בחיינו? הכותב:רפאל כהן. מומחה ומרצה בחשיבה יצירתית. מחבר רב המכר "האיש שהצליח לשנות את הסרט".
