סיפורם של אסירות ואסירי המחתרות כנושאי הדגל במאבק למדינה שבדרך
נעצרו ונאסרו בבתי הכלא ובמחנות המעצר המנדטוריים בשנים שקדמו להקמת המדינה. מה חלקם של חברי שלושת ארגוני המחתרות "ההגנה", האצ"ל והלחי במאבק לעצמאות? איך "שיחקו" הנאשמים על במת בתי המשפט? האם היישוב הטרוד בקשיי היום יום – תמך? איך ניהלו האסירים שגרת יום יום למרות הקשיים הנפשיים והפיזיים? ובעיקר - מדוע לא התנהגו אסירי המחתרות היהודים בבתי המשפט ובבתי הכלא כפי שנהגו אסירים פוליטיים בהודו ובאירלנד בדיוק באותה עת גם הם תחת השלטון הבריטי?
לאה טייכר
מ"צאן לטבח - ובחרת בחיים"
חידושים בחקר השואה במהלך שנות קיומה של מדינת ישראל • שינויים בתפיסת ההנצחה, הוראת ה שואה. • התייחסות לעדויות, לסרטים, לחומרים. • הפניית המחקר למדינות שבעבר לא דובר עליהן כארצות שבהן נספו יהודים: יהודי הבלקן, ארצות האסלאם, יהודי רומניה - הונגריה. • הקמת " יד ושם" ושינויים במחקריו ובארגון ההנצחה עליה הוא מופקד בחוק "יד ושם". • המסע לפולין. • חקר שורשי משפחות טרם השואה.
לאה טייכר
ההגדה לבית לנגה
● ההגדה לבית לנגה - בית דניאל ואחוזת כרמל: הסאגה של משפחות לנגה ובנטוויץ' סיפורם של זוג מאנגליה ממשפחה ידועה ומקורבת לצמרת השלטון האנגלי שהגיעו לארץ ב – 1910, התאהבו בכרמל והחליטו לבנות את ביתם בזכרון יעקב. סיפורם וסיפור משפחתם המורחבת תחילתם בתקופה העות'מאנית בארץ המשכם בזמן השלטון הבריטי ועד לימים אלה.
תלמה בחור
"מי היו חיילי "הפנתרים השחורים"
מי היו חיילי "הפנתרים השחורים" שיצאו לרחובות במחאה האוטנטית ביותר שידעה החברה הישראלית מעודה. הסיפור המרתק של הדמויות הדרמתיות בצילום ובמלל, ממקור ראשון ונדיר כפי שאיש לא הכיר מעולם". ** משולב בהצגת תולדות הצילום החברתי שנעשה בארה"ב מאז המצאת הצילום עד ימינו אלה.
יעקב שופר
ישראל והדרוזים ברמת הגולן: השנים הראשונות
ההרצאה עוסקת ביחסים בין ישראל לדרוזים ברמת הגולן בתקופה שבין מלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים. בתקופה זו גובשה המדיניות הישראלית כלפי תושבי ארבעת הכפרים הדרוזיים בגולן - מיעוט שנותק ממולדתו הסורית והוכפף לשלטונות הישראליים. נוסף על ההתמקדות בהיבטים העיקריים של המדיניות הישראלית, אעסוק בעמדות הקהילה הדרוזית בגולן ומנהיגיה ביחס למדינת ישראל נוכח המדיניות שנקטה כלפיהם.
ד"ר עודד כהן
ישראל והדרוזים ברמת הגולן: בין עימות לשילוב
ההרצאה עוסקת ביחסים בין ישראל לדרוזים ברמת הגולן בתקופה שבין מלחמת יום הכיפורים והחלת החוק הישראלי על הגולן. על אף הטלטלות המדיניות והביטחוניות שפקדו את האזור במלחמת יום הכיפורים ובעקבותיה, מראשיתה של תקופה זו ישראל פעלה להגברת מעורבותה בכפרי הדרוזים בגולן תוך חתירה לסיפוח הדרגתי וסמוי של הכפרים ואוכלוסייתם לישראל. מדיניות זו נעשתה מוצהרת וגלויה בשנים 1982-1980, כאשר הממשלה והכנסת נקטו צעדים שקבעו רשמית כי הגולן ותושביו הדרוזים הם חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל. לאור זאת ובשל התנגדותם של תושבי הכפרים הדרוזיים לעקרונות נוספים במדיניות שננקטה כלפיהם הלך והתלקח עימות בין הצדדים. קונפליקט זה הגיע לשיאו במחצית הראשונה של 1982, כאשר החלת החוק הישראלי על הגולן עוררה מחאה המונית בקרב תושבי הרמה הדרוזים. החרפת העימות באה לידי ביטוי בשביתה כללית של דרוזי הרמה, בהטלת סגר צבאי על ארבעת הכפרים ובחלוקת תעודות זהות ישראליות בכפייה על ידי צה"ל.